ואם יום אחד... ישראלי המביט היום על מה שקורה במטבע ההודי

או זה האינדונזי, או אף המלזי, יכול להתמלא בחשש ערטילאי לגבי אפשרות שזה יקרה לנו יום אחד. כדי לתת סבירות להתרחשות מפחידה כזו, עלינו תחילה להבין את מה שקורה במדינות האלו.

ההבטחה הגדולה, לגבי השגשוג הגדול של המדינות המתפתחות, אכן הביא תוצאות טובות, תקופה ארוכה, וזאת במיוחד בתחומי המודרניזציה התשתיות, והתעסוקה. אבל, כמו בכל תופעה אנושית, גם כאן ראינו התלהבות יתר, וכניסה לחובות גדולים על בסיס אותה הבטחה עתידית.

כך, נוצרו גירעונות תקציביים עצומים, שחלקם הגדול היו, והינם, מבוססים על חובות לזרים, אשר האמינו בתשואה הגבוהה שצמיחה גדולה מגבה. כאשר אותה צמיחה קטנה, מבנית, ופיננסית (השפעת הדיבורים של הפד הייתה קריטית כאן), מגדל הקלפים החל להתפרק, וזרימת ההון עשתה את דרכה ההפוכה, דהיינו החוצה. ובדומה למה שקורה באולם מלא אנשים, שבו אוחזת פאניקה (אמיתית או מדומה) הדלת הינה צרה מלהכיל את כל השואפים לעבור דרכה החוצה.

שילוב בין אמון ביכולת ההנהגה להביא עתיד טוב, לקיחת התחייבויות על בסיס אותו אמון, ואירוע חיצוני המערער את אותו אמון, כל אלו מהווים את הרכיבים לאותה פאניקה, ולמצב הביש שבהן נמצאות עכשיו אותן המדינות. הדולר כאן הוא הסמן לתופעה, והוא גם הבעיה העיקרית להתמודדות.

כאשר אצלנו קונים מט"ח לטיפול בבעיה של שקל חזק, אין לזה מגבלות כמובן כי ניתן לרכוש כאלה כמה שרוצים. אבל חשבו על הכיוון השני: מה היה קורה אם היינו צריכים למכור דולרים כדי לחזק שקל מתמוטט, המייצר אינפלציה איומה לאזרחים?

זו הדילמה שבה עומדים מנהיגי אותן מדינות, וזה מה שגרם לשער הדולר לנסוק שם, כאשר באותו רגע הוא דווקא נחלש מול היורו הסטרלינג (והשקל...). רגע, ומה עם האפשרות שזה יקרה אצלנו?

• האם יש כאן אמון גבוה מדיי ביכולת הצמיחה של המדינה שלנו? הייתי אומר שבינתיים נתוני הצמיחה עומדים בסטנדרד די גבוה עולמית.
• האם מדינת ישראל לוקחת על עצמה חובות זרים בגודל, וקצב מבהיל? לא. למעשה, חלק מן המדיניות המתמשכת של מנהיגינו היא להחזיר כמה שאפשר, ומהר ככל האפשר, וזאת על חשבון חלק גדול מן הכסף שהיה יכול להקל קצת חברתית.
• ומה עם רזרבות? האם אנו יכולים להתמודד תקופה ארוכה בצורך לתמוך במטבע שלנו על ידי מכירת מט"ח? כן. למעשה אחת הביקורת הגדולות כנגד בנק ישראל נעוצה בגודל של אותן רזרבות.

אם הכל נראה כל כך טוב, אז למה נזכרתי באפשרות הזו בכל זאת? כי אצלנו קיים גורם ייחודי שאינו נמצא באף מקום אחר, והוא הגורם הביטחוני, שאנו רואים את גודל השפעתו על המערכת הפיננסית שלנו ביומיים האחרונים.

ייתכן מאוד שכלכלית, אין בעיה כלל, אבל במידה וחלק מספיק גדול של משקיעים זרים (ומקומיים) לא ירגישו שהונם בטוח (פיזית), אותה דינאמיקה תוכל להתפתח ולהתחיל להוריד משמעותית את אותן רזרבות גדולות. יתר על כן, כדרך לחימה בתופעה זו, נראה העלאה בריבית מהירה, וזה רק יחמיר את מצבו של האזרח מול המערכת.

זהו תסריט עדיין מרוחק והזוי במקצת, אבל ראוי למחשבה, ולמעקב, כאשר אנו חוזים בתבערות השונות בשכונה הגיאוגרפית שלנו.

(אני יוצא לחופשה קצרה, ועד החזרה ממנה, אני מאחל לכם הרבה מאוד הצלחה)

משה שלום
 
ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב עשוי לקנות, למכור, לייעץ או להחזיק, עבורו או עבור אחרים בניירות הערך המוזכרים בכתבה.

תגיות: משה שלום, FXCM