בשקט, בשקט מאת משה שלום FXCM - 27.2.2014

27-02-2014

התבשרנו על רצון האוצר להעלות את גיל הפרישה מ-67 ל-70, עבור הגברים שבינינו, ומ-62 ל-64, עבור החלק הנשי שבחברה. זאת, במסגרת חוק ההסדרים של 2015. והנה, שר האוצר, שר הרווחה (?!), ארגוני המעסיקים, ואפילו חלק מן הועדים במגזר הציבורי, כולם מביעים הסכמה לכך.

ואני אומר: אולי באמת נבטל את גיל הפרישה בכלל? למה למתוח את המסטיק, ולהרחיק את האופק, כל פעם שיש סטטיסטיקה "מחייבת" בנושא אורך החיים המתארך, ופלאי הרפואה המודרנית? או אז נגיע למצב האולטימטיבי! (וגם להתמודדות עם הבעיות הקשות באמת). הבה נסקור כמה מתופעות הלוואי של מהלך דמיוני (באמת?) כזה:

• ביטול, דה-פאקטו של אפקטיביות החיסכון לפרישה. הרי לא יהיה טעם לחסוך כאשר אין יעד לתגמול.
• עצירה של המנגנון הטבעי להחלפת כוח האדם במקומות העבודה (במיוחד בסקטור שבו הקביעות קובעת ולא היעילות),
• ייאוש אצל אלו שמחכים בקוצר רוח לסיום עבודה פיזית שוחקת, ובכלל שבירת המוסכמה ש"כאשר נגיע לפנסיה נוכל לעשות את מה שרצינו ולא יכולנו".

בנוסף, ביטול גיל הפרישה, ולמעשה ביטול ה"פרישה" כמושג, תוכל סוף סוף למסד את התהליך הזוחל של הפיכת הביטוח הלאומי לעוד מס, המכסה רק מקרה תאונות, מילואים, נכות, וכו.. אבל חלילה לא את נושא הזקנה. את הבעיה הזו, המדינה תשמח "להפריט", ולתת לאזרחים לדאוג עבורה עצמם.

ביצוע משימה זו תהיה במיוחד מעניינת, עבור האוצר הרעב תמיד לעוד מקורות הכנסה, וזאת להמשך שיפור נתוני המקרו על חשבוננו. המיליארדים, הנמצאים בביטוח הלאומי היום, יהפכו, רשמית, למעין קופה "קטנה", שלתוכה יכניסו פתקים יפים של "התחייבות לתשלום עתידי", במקום הכסף היושב שם בפועל.

הרי בארה"ב זה מה שקרה לכספי ה-Social Security. בכלל, ציינתי בפורום זה בעבר, שנראה לי שיש לקובעי המדיניות שלנו נטייה להיות יותר דתיים מן האפיפיור, כאשר מדובר בלהידמות לאחות הגדולה... ובא לציון גואל.

נכון, זיהיתם נימה צינית מוסתרת (או לא כל כך) בדברי. אין פלא שצעד זה, אשר חוזר שוב ושוב בדיוני התקציב, ואשר גם הופיע פתאום ב"חזונה הכלכלי" של הנגידה החדשה שלנו, מרגיז כל כך.

נכון הדבר שאורך החיים הנומינלי גדל, וזאת בעיקר מן השיפורים המדהימים באורך חיינו הנקיים, והבריאים יותר (לרוב), ועקב השיפור הדרמטי ביכולותיה של הרפואה המודרנית. אבל, האם התארכות זו מייצגת התארכות של החיים הטובים? חיים שאנו יכולים לנצל בצורה סבירה של איכות, ושבהן נוכל אכן לעשות דברים שדחינו כל עוד עבדנו קשה כל כך במשך שנות הפריון שלנו? התשובה שלילית כמובן.

מספיק לשמוע על איך גיל הזהב שלנו סובל מטיפול קלוקל, עוני מחפיר, ביזוי, וחוסר תשומת לב, וזאת כאשר קיים המנגנון הקצבתי הנוכחי! מה יקרה כאשר נחמיר את התנאים של זה עוד יותר? ומה עם אותו דור צעיר שיסיים אז לימודים, ויהיה חייב למצוא עבודה בסביבה של גלובליזציה, רובוטזציה, וקפיטליזציה של תהליכי הייצור בחברה? צריך להוסיף לו גם סתימה נוספת במשרות?

יש לשער שהתהליך שיושג יהיה דומה למה שראינו, כאשר צומצמו קצבאות הרווחה בפעם הקודמת (כאשר ראש הממשלה הנוכחי היה שר האוצר, וכאשר הוא דימה את אותם מקבלי קצבאות ל"איש השמן"): מעבר של כסאות מוזיקליים מן הצד של הפנסיה, לצד של העוני, הנזקק להשלמת הכנסה. וזה רק בצד הכספי של הדברים.

על זה במקומות רבים בעולם, היו יוצאים לרחובות. כנראה שאצלנו, בימים אלו של מחאה חברתית במוות קליני, זה יעבור בשקט בשקט...

משה שלום
ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

 
אזהרה! מטרת המידע המועבר בדף זה ("המידע") הינה למטרה לימודית בלבד, להרחבת ידע כללי בשוק ההון בכלל ובשימוש בשיטות מסחר ובשיטת הניתוח הטכני בפרט. מובהר בזאת כי החברה, מנהליה, עובדיה, בעלי המניות ומי מטעמה, אינם בעלי רישיון יועץ ו/או מנהל תיקים על פי הדין הישראלי, ואינם מתיימרים לייעץ לכל אדם בקשר עם כדאיות רכישה, מכירה אחזקה והשקעה בני"ע ונכסים פיננסיים. אין לראות במידע משום המלצה או חוות דעת כאמור וכל המקבל החלטה כלשהי על סמך המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. דע כי המידע אינו יכול להוות תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכי השקעה בניירות ערך ובנכסים פיננסיים עלולה להוביל להפסדים. לחברה, מנהליה, עובדיה ומי מטעמה יכול ויהיה עניין אישי בכל נושא הקשור במידע ויכול והם מחזיקים בני"ע ספציפי או מסוג המוזכר במידע. המשתמש במידע מוותר על כל זכות תביעה וכל טענה כלפי החברה ו/או מי מטעמה.