Monetization - מאת משה שלום 19.11.2013

19-11-2013

בעדותה לפני הקונגרס הצהירה ג"נ טיילן, המועמדת להיות ראש הפדרל רזרב, שהבנק המרכזי אינו מבצע Monetization של החוב. היא הוסיפה ואמרה, שמה שהם כן עושים, הוא יישום מדויק של מה שהקונגרס קבע בעצמו, דהיינו על פי חוק Humphrey-Hawkins הנותן לפד את שני המנדטים שלו:

דאגה ליציבות במחירים (אינפלציה)
דאגה לתעסוקה מלאה.

בעיניה של גברת יילן, לייצר, יש מאין, 85 מיליארד דולר, ולקנות בהם אג"ח (40 מגובי משכנתאות, ו-45 אג"ח מדינה) מהווה פעולה הגיונית למלחמה באינפלציה, ולעידוד התעסוקה. אם כך, אנו רשאים לשאול את עצמנו כמה שאלות, וזאת על פי מה שעינינו רואות בשתי החזיתות:

לא אכנס להגדרתה המדויקת יותר של אינפלציה, אבל למי שרוצה לראות במחירים את הסמן העיקרי שלה, נאמר שדווקא הם, אינם עולים, כי אין החלפת כסף מספיקה לכך (Money Velocity). זה כמובן נובע מן העובדה שרוב הכסף מוחזר לפד כרזרבות, ושכנגדן מהמרים בצד הפיננסי של הפריזמה הכלכלית.

מספרי התעסקה נראים אמנם משתפרים, אבל גם המועמדת מודה שהאחוז האמיתי היה הרבה יותר גבוה אם היו לוקחים בחשבון את כל המיואשים. אחוז השתתפות של כוח העבודה חזר לזה שהיה קיים בסוף שנות ה-70 (!). אז מה בעצם התוצאה האמיתית של אותה הרחבה, חוץ מלייצר את התנופה העולה בשוקי המניות, דברי האומנות, היהלומים, ונדל"ן היוקרה?

הוא כמובן אכן מממן את הגירעון הממשלתי, ולזה ייקרא בדיוק "מטבוע החוב". נכון שמדובר בחוב השוטף, ולא בחוב הישן, נכון שזה נעשה בצורה די עקומה, דרך המערכת הבנקאית, אבל הפד מדפיס בקצב של 540 מיליארד דולר רכישות של אג"ח מדינה, והגירעון הממשלתי אמור לנשוק השנה לסביבות 750 מיליארד.

הרוכשים המסורתיים קצת נעלמו לאחרונה מן השטח:
היפנים עסוקים ברכישות מקומיות שלהם, וממעיטים לבצע עכשיו רכישות חיצוניות בכלל ובאמריקה בפרט.

מדינות הפטרו-דולריים מקטינות את כמויות הרכישות עקב חוסר אמון פוליטי, תשואה נמוכה, וצורך מקומי לשחד את הציבוריים הלא מרוצים אצלם. כמו כן, הם עסוקים מאוד בפיזור עולמי של השקעות שונות ומשונות – ראו מה קטר עושה באירופה...).

ולבסוף, הקליינט הגדול מכולם, סין, פשוט נעלמה גם היא, ועד עתה נמצאת במכירות-נטו השנה של אג"ח ממשלתי אמריקאי. אז מאיפה מגיע הביקוש להפרש? מאירופה, ומדינות מפותחות אחרות, אך בעיקר מהשקעות מקומיות המהוות היום את עיקר הרכישות מעל זו של הפד.

הווי ברור שעיקר המעמסה נמצאת כעת ובעתיד הנראית לעין, על אותו פד כל יכול, ושבניגוד למהומה ששמענו באוקטובר בין אובמה ליריביו מן המפלגה הרפובליקאית, מי שיכול בהחלט לגרום לשיתוק, היא הנהגת הבנק הפרטי הזה, המשמש כבנק מרכזי (מניות השליטה של הפד נמצאות בידי הבנקים הגדולים ולא בידי הממשלה).

מדוע ג"נט אינה מודה בעובדה הברורה לכול? כי זה מעשה שלא ייעשה על פי כל תיאוריה כלכלית. רכישה סיבובית של אג"ח מדינה, על ידי המדינה, בעזרת יצירת כסף יש מאין, תמיד גרמה לאסון, ולקריסה, של הפירמידה הזו.

בינתיים, The Bond Vigilantes (שומרי הסף של שוק האג"ח) מוכנים לסבול זאת, עוד ועוד, ולתמחר את התשואות על פי מה שהפד-ממשל מוכנים. השאלה נותרה לא אם, אלא מתי, הם יפסיקו לעשות זאת.

משה שלום
ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

 
אזהרה! מטרת המידע המועבר בדף זה ("המידע") הינה למטרה לימודית בלבד, להרחבת ידע כללי בשוק ההון בכלל ובשימוש בשיטות מסחר ובשיטת הניתוח הטכני בפרט. מובהר בזאת כי החברה, מנהליה, עובדיה, בעלי המניות ומי מטעמה, אינם בעלי רישיון יועץ ו/או מנהל תיקים על פי הדין הישראלי, ואינם מתיימרים לייעץ לכל אדם בקשר עם כדאיות רכישה, מכירה אחזקה והשקעה בני"ע ונכסים פיננסיים. אין לראות במידע משום המלצה או חוות דעת כאמור וכל המקבל החלטה כלשהי על סמך המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. דע כי המידע אינו יכול להוות תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכי השקעה בניירות ערך ובנכסים פיננסיים עלולה להוביל להפסדים. לחברה, מנהליה, עובדיה ומי מטעמה יכול ויהיה עניין אישי בכל נושא הקשור במידע ויכול והם מחזיקים בני"ע ספציפי או מסוג המוזכר במידע. המשתמש במידע מוותר על כל זכות תביעה וכל טענה כלפי החברה ו/או מי מטעמה.