סקירות שוק ההון 13.3.2013 מאת משה שלום FXCM

קואליציות ומנהיגים

אומרים לנו שסיום סאגת הרכבת הקואליציה תניב משב של אמון מחודש בשקל, ובמניות המקומיות. אומרים לנו שיאיר לפיד רצה בעצם להיות תמיד שר האוצר, ולא שר החוץ, וזאת כדי לטפל בסוגיה של "לאן הולך הכסף?". ואומרים לנו שעצם העובדה שהחרדים מחוץ לאותה קואליציה מופלאה, תאפשר לממשלה החדשה לייצר סביבה חוקתית חדשה, ליצור נטל בטחוני שווה יותר, לבצע חלוקה שווה יותר של המשאבים, ולגרום לאחוז השתתפות בעבודה, רחב ומאסיבי יותר במשק.

אומרים לנו את כל זה על בסיס ההנחה שהמנהיגים שלנו, לא משנה מי הם יהיו, יכולים לשנות את מסלול ההיסטוריה (ארוכת הטווח, ולא רק המיידית). על פי תפיסה אופטימית זו, הם מסוגלים ליישם חזון אידיאולוגי, אותו הם הציגו לפנינו בקמפיין הבחירות. האם זו נאיביות לחשוב כך? האם האיש והחזון, או הנסיבות, קובעים את המהלך?

הבה נסתכל על מצב הכלכלה הישראלית כרגע:
עובדה: הבחירות קרו כי לא היה ניתן להעביר גזירות קשות במסגרת תקציב חדש.
עובדה: מצב הכלכלה החמיר פלאים מאז, וזאת בכל פרמטרי המקרו הקיימים.
עובדה: מי שיהיה שר האוצר וירצה להמשיך לנהל מדיניות של פיוס חברות הדירוג, וקרן המטבע הבינלאומית, יהיה חייב לבצע גזירות קשות הרבה יותר ממה שחשבו פקידי האוצר לבקש לפני הבחירות.

זה יקרה על בסיס מיסים חדשים, ישירים ועקיפים, צמצומים בשירותים לעם, והעברת העלות לאזרח (ישירות או דרך השלטון המקומי), וכל זה כאשר אירופה (קליינט חשוב ליצוא שלנו) מראה סימנים קשים של כניסה מהירה לסטגפלציה אכזרית.

מעמד הביניים, המהווה כמובן את עיקר ציבור מצביעי יאיר לפיד, יישא שוב בנטל. ולא משנה כמה החרדים, המתנחלים, הטייקונים, ולשכות השרים יסבלו. האם יש כאן חזון? האם יש כאן מהות שונה מכל מה שעושה היום מדינת דרום-אירופה הנמצאת בשליטה מרחוק מבריסל ופרנקפורט?

הפוליטיקה הכלכלית המקומית נמצאת כרגע במסלול הבלתי נמנע שבו ההנהגה מחויבת לפעול בצורה מסוימת מאוד, וזאת כל עוד היא כבולה באזיקי הליברליזם מבית אסכולת שיקגו. הסטת התקציבים מן התחומים הפחות פרודוקטיביים בכלכלה, לאזורים היותר יעילים בה, יכולה בהחלט לעזור, אבל המהות לא תשתנה.

שינוי יקרה כאשר יהיה כאן חזון שונה, מבוסס על האופי החברתי המקומי המיוחד שלנו, מבוסס על המשאבים המיוחדים לנו, וגם על הצורך לייצר הגנה מפני גלובליזציה אלימה, וחסרת מעצורים. אנחנו, עדיין, בעלי שליטה על המטבע שלנו, על התקציב שלנו, ועל החוקים שאנו יכולים להעביר. לחלק גדול ממדינות אירופה, אין כבר את הפריבילגיה הזו, ולכן, אולי, מדיניות הצנע שהם מיישמים אינה מתאימה לנו כל כך?

ומשהו על השווקים: האם אינכם מרגישים שוב את השאננות המרדימה, והמסוכנת כל כך, וזאת בכל מה שקשור לשוקי המניות בעולם, וארה"ב במיוחד? איכשהו, זה מזכיר נשכחות. להיות במגמה זה המוטו שלי, ושל כולנו. העניין רק, הוא לא להיות מופתעים כאשר פתאום נראה במדיה את הסיבות לשינוי השלילי שיקרה. והוא יקרה כי כך היה תמיד. 12 ב-VIX (!). וזה הזמן שאנשים חושבים הכי פחות להתגונן....

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב עשוי לקנות, למכור, לייעץ או להחזיק, עבורו או עבור אחרים בניירות הערך המוזכרים בכתבה.