איטליה, וברננקי
10-07-2013
חברת הדירוג S&P הורידה את דירוגה של איטליה מ-(BBB+) ל-(BBB). הצפי הוא לירידת תוצר של 1.9% לעומת מה שנחשב בעבר כהגיוני סביב ירידה של 1.4%. תאמרו מייד שכל זה אקדמי במקצת, ושהמספרים אינם מחדשים לנו דבר לגבי מצבה הקשה של איטליה.
חוסר היציבות של המערכת הפוליטית, ובמיוחד מה שעומד מאחורי עלייתו של בפה גרילו (הייאוש מן המפלגות הממוסדות), ביחד עם האטה בצריכה של מוצרי היוקרה (סין, ברזיל, רוסיה), יורו יחסית גבוה (עדיין), וחיסול איטי של מעמד הביניים כמו בכל החברות המפותחות, כל אלו אינם יכולים להיות מאיצי צמיחה, אלא להיפך.
מרי דרגי, הצליח כבר חודשים רבים לעמוד בפרץ, לייצב את המערכת הפיננסית האירופית, ולגרום, בעזרת ה"אנו נעשה את כל מה שצריך" המפורסם שלו להוריד משמעותית את עלות המימון הממשלתי המגיע מן השווקים. אז מה בכל זאת חשוב בהורדת הדירוג הזו? מה מפתיע בה?
לדעתי אנו רואים עכשיו את הפרמטרים מתכנסים למצב של חוסר יציבות, אם לא גרוע מכך. בן ברננקי וחבר הנגידים הדוגלים במדיניותו החדשנית, נכנס אט אט לפינה שבה הוא כל הזמן חייב לתרץ את חוסר ההקטנה בכמויות של ההרחבה. הדהימה אותי ההצהרה שיצאה מן ה-BIS (הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים) וציינה ש-QE מתמשך מדיי מעכב צמיחה, ומזיק באופן כללי לכלכלה הגלובלית:
http://www.bis.org/speeches/sp130623.pdf
ככל שהנתונים יילחצו כלפי מעלה במשק האמריקאי (לדוגמא דו"ח התעסוקה האחרון) המניות יעלו, ביחד עם הדולר, והתשואה על האג"ח 10 שנים. לראש הפד אין בעיה עם העלייה הראשונה, אבל עם זו של הדולר, ובמיוחד עם זו של התשואות על האג"ח יש ויש. אלו גורמי עצירה צמיחה, כי הם מעכבי ייצוא, ומימון פעילות עסקית כמו רכישות מוצרים בר-קיימא, ונדל"ן.
הפד, אוטוטו, יצטרך להראות משהו בכיוון צמצום ההדפסות (85 מיליארד דולר לחודש, כל חודש (!)), כאשר באירופה, סין, וחלק גדול מן המתפתחות נהיה קשה יותר ויותר, וזה נראה כמתכון לתבשיל רע.
יש הטוענים שברננקי, קורודה, קרני (הבריטי), ובמיוחד דרגי, עדיין נהנים מחופש מוחלט לעשות כרצונם, ושהשווקים עדיין מגיבים אליהם, ולא ההיפך. הם הכלב, והשוק הוא הזנב. לדעתי, זה היה נכון כל עוד שוק האג"ח הממשלתי היה מגיב כצפוי למעשיהם, והרכישות שלהם היו מורידות את התשואות. במצב של היום, שליטתם מוטלת קצת יותר בספק.
הצמיחה, ברמה המדינתית וברמה הגלובלית, לא הצליחה לגדול למימדים שבה היא הייתה מהווה משקל נגד להחזרי החוב המצטבר, ולהקטנתו. וכך, כפי שציינתי כאן פעמים אחדות, בעיית היסוד של משבר החוב רק נדחה למועד מאוחר. כמו שאומרים "Kicking the can down the road". איפה נמצא סוף הכביש הזה?
היום, אנו מקבלים את פרוטוקולי ישיבת הפד האחרונה, ונאום של בן שלום ברננקי כבונוס. אולי זה יאיר לנו את הדרך...
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני"ע המוזכרים בו ו/או ני"ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב עשוי לקנות, למכור, לייעץ או להחזיק, עבורו או עבור אחרים בניירות הערך המוזכרים בכתבה.
צור קשר
הרשמה לניוזלטר
חדש באתר